להגדיר קהל יעד אומר לבחור למי בדיוק את מדברת, ולא לבחור את מי את מסרבת לעבוד איתה. ההגדרה הכי שימושית היא לא "נשים בנות 30 עד 50", אלא מצב ובעיה: מי היא, מה קורה אצלה בעסק, ומה מפריע לה. מי שנופלת מחוץ להגדרה עדיין יכולה להיות לקוחה שלך. פשוט את לא מכוונת אליה את כל התוכן.
למה מרגיש שמוותרים על כולן?
כשיש לך כבר לקוחות, כל אחת מהן הגיעה ממקום אחר. אז הגיוני לפחד: אם אגיד שאני עובדת עם סוג אחד, אפסיד את האחרות. תכלס, בינינו, זו אחת הסיבות שהרבה בעלות עסקים כותבות הכול לכולן.
אבל כשמדברים לכולן, אף אחת לא מרגישה שמדברים אליה. וכשהיא לא מזהה את עצמה, היא לא פונה. לכן הגדרה ברורה לא סוגרת דלתות. היא עושה את הדלת הראשונה שלך קלה יותר לזיהוי.
איך מגדירים קהל לפי מצב ובעיה ולא לפי גיל?
גיל ומקצוע הם נתונים, אבל הם לא מסבירים למה מישהי פונה אלייך דווקא עכשיו. מה שמסביר זה המצב. הנה שלוש שאלות שעוזרות:
- באיזה שלב העסק שלה? למשל: יש לה לקוחות והכנסה קבועה, אבל היא תקועה באותו סכום.
- מה היא אומרת כשהיא מתלוננת? המשפטים האמיתיים שלה, למשל: "אני עובדת המון והכסף לא נשאר".
- מה היא כבר ניסתה? כדי להבין מה היא כבר יודעת ואיפה היא באמת צריכה עזרה.
מהתשובות אפשר לנסח הגדרה שהיא מתארת מצב: "בעלות עסקי שירות שיש להן לקוחות, אבל הן מרגישות שכל העסק יושב עליהן". זה נוסח שאישה מזהה את עצמה בו, בניגוד לתיבה שמסמנים בטופס.
איך מוצאים את המשפטים שהקהל שלך אומר?
את לא צריכה סקר גדול. תתחילי ממה שכבר יש לך:
- מה לקוחות אמרו לך בשיחה הראשונה, במילים שלהן?
- אילו שאלות חוזרות בהודעות ובשיחות?
- מה הן אומרות כשהן מסבירות למה הן פונות עכשיו?
תכתבי את המשפטים כמו שהם נאמרו, ואז תקראי אותם ברצף. לרוב יצא שיש שניים או שלושה משפטים שחוזרים. אלה הבסיס להגדרה, והם גם המילים שכדאי להשתמש בהן בתוכן.
איך בודקים אם ההגדרה צרה מדי או רחבה מדי?
הנה בדיקה שאפשר לעשות בעשר דקות:
- רחבה מדי אם את לא יכולה לדמיין שמות של שלוש נשים אמיתיות שמתאימות. "נשים שרוצות להצליח" היא דוגמה.
- צרה מדי אם את בקושי יכולה לחשוב על אחת, כי אז אין מספיק נשים לדבר איתן.
- במקום הנכון אם את יכולה לתאר מצב ובעיה במשפט אחד, ולחשוב מיד על כמה נשים שמזדהות.
אם יצא רחב מדי, תוסיפי מצב. אם צר מדי, תורידי תנאי אחד, ובדרך כלל כדאי להתחיל מגיל או ממקצוע ולא מהבעיה.
איך כותבים את זה בצורה שנשמעת טבעי?
הנה נוסח שאפשר לשנות ולהתאים:
אני עובדת עם [מי היא] שכבר יש להן [מה יש להן], ועדיין מרגישות ש[הבעיה במילים שלה]. כאן אני עוזרת לה [מה את עושה, בלי הבטחת תוצאה].
שימי לב: זה משפט אחד. לא רשימה של תכונות ולא תיאור של כל מי שאת מוכנה לעבוד איתה. כדאי שהמשפט הזה יופיע בביו, בפתיחת שיחת היכרות ובתוכן שאת כותבת. ועל איך להבליט מה שונה אצלך כתבתי במאמר על איך מפסיקים להיות עוד אפשרות.
מה עושים עם לקוחות שלא בדיוק בהגדרה?
פשוט ממשיכים לעבוד איתן. ההגדרה היא בשביל התוכן והשיווק, לא רשימת כניסה. מי שפונה אלייך ולא מתאימה בדיוק, תשאלי אותה שאלה אחת ותראי אם יש התאמה. התאמה בין השירות לצורך שלה חשובה יותר מההגדרה.
אבל אם את מגלה שרוב הפניות החדשות לא מהקהל שלך, זה סימן. כנראה התוכן מדבר לאנשים אחרים ממי שאת רוצה. כדאי לעבור על מה שכתבת ולבדוק למי הוא מדבר. המאמר על תוכן שלא מביא לקוחות יעזור כאן.
איך הקהל משפיע על מה שאת מעלה?
כשיש הגדרה, קל יותר לבחור נושאים. במקום לשאול "מה לפרסם היום?", את שואלת "מה המצב שהיא נמצאת בו, ואיזה חלק ממנו אני יכולה להסביר?". כך נבנית גם תוכנית חודשית שלא תלויה במצב רוח, וכתבתי על זה במאמר על תוכנית תוכן. וכשמשתמשים באותה הגדרה גם ברילס, כל פרסום מחזק אחד את השני.
שאלות נפוצות
האם אפשר להגדיר שני קהלי יעד?
אפשר, אבל לא באותו פוסט ולא באותו ביו. כל תוכן צריך לדבר עם אחת. אם יש לך שני קהלים, תפרידי אותם בנושאים ובימים, כדי שכל אחת תזהה את עצמה במה שהיא רואה.
מה אם אני לא יודעת מי הקהל שלי כי הלקוחות שלי שונות מאוד?
תחפשי מה משותף במצב שלהן ברגע שפנו אלייך, לא במי שהן. לפעמים הדבר המשותף הוא שהעסק גדל והיא לא מצליחה להמשיך לנהל הכול לבד, גם אם המקצועות שונים לגמרי.
מתי כדאי לשנות את ההגדרה?
כשהעסק או הלקוחות משתנים, או כשאת מגלה שהמשפטים שהן אומרות כבר לא אלה שכתבת. אחת לכמה חודשים כדאי לעבור שוב על המשפטים מהשיחות הראשונות.
בהדרכה עוברות על המספרים, ההצעה, השיווק והמכירות, ומוצאות את צוואר הבקבוק שלך.
להדרכה ללא עלותאו לתיאום שיחת התאמה 1:1