מסמך תיאום ציפיות הוא עמוד אחד, בשפה פשוטה, שמסביר ללקוחה חדשה איך העבודה איתך נראית: מה היא מקבלת, מה לא כלול, מתי את זמינה, מה מצופה ממנה, ומה קורה כשמשהו משתנה. את שולחת אותו אחרי שהיא אמרה כן ולפני שהעבודה מתחילה, כדי ששתיכן מתחילות מאותה תמונה.
רוב המתחים עם לקוחות לא נולדים מכוונה רעה. הם נולדים מזה שכל אחת דמיינה משהו קצת אחר, ואף אחת לא אמרה את זה בקול. אם את מרגישה שהלקוחות שלך שולחות הודעות בכל שעה, מבקשות עוד דבר קטן, או מופתעות מכל דבר שלא סוכם, יש סיכוי טוב שחסר לך המסמך הזה.
למה לא מספיק לדבר על זה בשיחה?
כי בשיחה הכול נשמע ברור, ואחרי שבוע כל אחת זוכרת משהו אחר. המסמך לא בא להחליף את השיחה. הוא בא לשמור אותה. כשהכול כתוב, את לא צריכה להתווכח על מה נאמר, ואת לא צריכה להרגיש לא נעים כשאת מזכירה לה משהו, כי את פשוט מפנה למה שסיכמתן.
יש עוד יתרון. כשהכול כתוב, גם את יודעת בדיוק מה הבטחת. לפעמים זה הרגע שבו מגלים שההצעה עצמה לא ברורה, והמסמך מכריח אותך לחדד אותה. אם כל לקוחה אצלך מקבלת משהו קצת אחר, כדאי להתחיל קודם מחבילות ברורות.
מה כותבים במסמך?
שבעה חלקים, כל אחד בכמה משפטים:
- מה את מקבלת: מה בדיוק כלול בעבודה, בשפה של לקוחה ולא בשפה של מקצוע.
- מה לא כלול: דברים שהיא עלולה לחשוב שכן. זה החלק החשוב ביותר.
- איך העבודה מתנהלת: כמה פגישות, באיזה אופן, כמה זמן נמשך כל שלב.
- מה אני צריכה ממך: חומרים, אישורים, תשובות, ובאילו מועדים.
- איך יוצרים קשר ומתי אני עונה: באיזה ערוץ ובאילו ימים ושעות.
- מה קורה כשמשהו משתנה: דחיית פגישה, בקשה נוספת, עיכוב מצדה או מצדך.
- איך מסיימים: מה קורה בסוף, ואיך מבקשים להמשיך או להפסיק.
אין צורך בשפה משפטית. מסמך שנשמע כמו חוזה גורם ללקוחה להתכווץ. מסמך שנשמע כמוך גורם לה להרגיש שהיא בידיים טובות.
איך כותבים את החלק של מה לא כלול?
זה החלק שרוב בעלות העסקים מדלגות עליו, כי הוא מרגיש לא נעים. אבל דווקא שם נמצאות רוב הבקשות שמגיעות אחר כך. הדרך הקלה היא לחשוב על שלוש הבקשות הנוספות שהגיעו אלייך הכי הרבה פעמים, ולכתוב אותן.
נניח שאת עובדת עם לקוחות בליווי חודשי. אפשר לכתוב:
בתוך החבילה כלולות שתי פגישות בחודש ושאלות קצרות בהודעות בימי העבודה. פגישה נוספת, עבודה על חומרים חדשים או בקשה דחופה מחוץ לשעות המענה אינן כלולות, ואשמח לדבר איתך על אפשרות להוסיף אותן.
שימי לב לסוף המשפט. את לא אומרת "לא". את אומרת מה כלול ופותחת דלת למה שמעבר. גבולות מסודרים הם נושא רחב, ופירטתי אותו במאמר על גבולות עם לקוחות.
איך כותבים את החלק של מה מצופה ממנה?
הרבה עבודות נתקעות לא בגללך, אלא כי הלקוחה לא שלחה חומרים או לא ענתה בזמן. אם היא לא יודעת שזה חלק מהעבודה, היא לא יכולה לדעת שהיא מעכבת.
תכתבי את זה בצורה ברורה ובלי האשמה:
כדי שנוכל להתקדם בקצב שקבענו, אני זקוקה לחומרים עד היום השלישי אחרי הפגישה. אם יש עיכוב, אפשר פשוט לעדכן אותי, ונזיז את הלו"ז בהתאם.
המשפט האחרון חשוב. הוא אומר לה שגם כשהיא מתעכבת, אין כאן דרמה. יש תהליך.
איך שולחים את זה בלי להישמע קרה?
שני דברים עושים את ההבדל: מתי ואיך.
מתי: מיד אחרי שהיא אמרה כן, בתוך אותו יום או למחרת, כשההתלהבות עדיין חיה.
איך: עם משפט אישי לפני ואחרי. לדוגמה:
היי דנה, אני כל כך שמחה שאנחנו מתחילות. הכנתי לך עמוד קצר שמסכם איך אנחנו עובדות יחד, כדי שיהיה לך ברור מה לצפות ושלא תצטרכי לנחש. תקראי, ואם משהו לא ברור או לא מתאים לך, תכתבי לי ונדבר.
ואחרי המסמך, שורה אחת:
מחכה להתחיל.
אם מתאים לך, אפשר להוסיף בסוף משפט אישור: "קראתי והבנתי", שהיא עונה עליו בהודעה. זה לא חוזה, זו רק דרך לדעת שזה הגיע ונקרא.
איך זה מתחבר לשאר הדרך של הלקוחה?
המסמך הוא תחילת הדרך, ולא כולה. אחרי הוא מגיעה הודעת פתיחה, פגישה ראשונה וכל מה שקורה עד הסיום. את המפה המלאה פירטתי במאמר על מסלול לקוח. ככל שהמסלול כתוב יותר, כך המסמך נעשה קצר וקל יותר לכתיבה, כי רוב התשובות כבר ברורות לך.
מתי כדאי לחזור למסמך?
המסמך לא נשאר במגירה. תחזרי אליו בשלוש נקודות: כשהיא מבקשת משהו שלא כלול, כשמשהו מתעכב, ובאמצע התהליך, כשכדאי לבדוק ששתיכן עדיין באותו מקום. במקום להסביר מחדש, את יכולה לכתוב:
רציתי לחזור רגע למה שסיכמנו בתחילת העבודה. לפי המסמך, הבקשה הזו מחוץ לחבילה, אבל אשמח לחשוב איתך איך עושים אותה נכון. מתי נוח לך לדבר?
ככה הציפיות הופכות לשיחה רגועה, ולא לנקודת מחלוקת. ולקוחה שמרגישה שמתייחסים אליה בכבוד גם כשאומרים לה "זה לא כלול", נשארת ומבקשת לעבוד איתך שוב.
שאלות נפוצות
כמה ארוך צריך להיות המסמך?
עמוד אחד עד שניים. אם הוא ארוך מזה, לקוחה לא תקרא אותו עד הסוף, ואז הוא לא עושה את העבודה שלו.
מה אם לקוחה מתנגדת למשהו שכתוב בו?
זה בדיוק למה שולחים אותו בהתחלה. עדיף לגלות עכשיו שמשהו לא מתאים לה ולדבר על זה, מאשר באמצע העבודה. אם היא מבקשת שינוי סביר, תחליטי אם את מסכימה, ותעדכני את המסמך כך ששתיכן עובדות מאותו נוסח.
צריך אחד לכל לקוחה, או אפשר מסמך אחד קבוע?
מסמך אחד קבוע, עם מקום לשם ולפרטים של כל לקוחה. הפעם הראשונה לוקחת זמן, ואחר כך זה כבר העתקה ושינוי של כמה שורות.
בבדיקה הקצרה תראי אם העסק שלך תלוי בך יותר מדי, ומאיפה כדאי להתחיל.
לבדיקה ללא עלותאו לתיאום שיחת התאמה 1:1