כדי לדעת כמה ייכנס בחודש הבא, לא מנחשים סכום אחד. מחלקים את ההכנסה לשלוש שכבות לפי כמה את בטוחה בהן: כסף שכבר סגור, כסף שבדרך, וכסף שעוד לא קיים. כל שכבה נספרת אחרת, ובסוף יש לך טווח שאפשר להסתמך עליו.
במאמר על תחזית עסקית בניתי טבלה שמראה הכנסות והוצאות כמה חודשים קדימה. כאן אני מתמקדת בשאלה אחת בלבד: איך יודעים כמה ייכנס. אם את מגיעה בערך לאותו סכום כל חודש, כנראה שחלק מהתשובה כבר אצלך ופשוט לא רשום במקום אחד.
למה קשה לדעת כמה ייכנס?
כי רוב בעלות העסקים מסתכלות על החודש שעבר ומקוות שהבא ייראה אותו דבר. זה עובד, עד חודש שבו לקוחה מסיימת, פנייה נעלמת או תשלום מתעכב. ואז החשבון מפתיע.
הבעיה היא שמערבבים בין דברים שונים. לקוחה ששילמה כבר, לקוחה שאמרה "כן" ועוד לא שילמה, ולקוחה שאמרה "אחשוב על זה" הן שלוש רמות ביטחון, ולא כדאי לספור אותן באותו מספר.
מהן שלוש השכבות?
- שכבה ירוקה: סגור. לקוחות פעילות שמשלמות כל חודש, תשלומים שסוכמו ותאריכם ידוע, וחשבוניות שנשלחו. את המספר הזה את סופרת במלואו.
- שכבה צהובה: בדרך. פניות שכבר היו בשיחה איתך, הצעות ששלחת, לקוחות קודמות שאמרו שיחזרו. כאן את סופרת רק חלק, לפי מה שקרה בעבר.
- שכבה אדומה: עוד לא קיים. פניות שעוד לא הגיעו. את הסכום הזה אפשר להעריך, אבל לא מתכננים עליו הוצאות.
איך מחשבים את השכבה הירוקה?
תעברי על רשימת הלקוחות ותכתבי לכל אחת: כמה היא משלמת, מתי נכנס הכסף בפועל, ומתי היא מסיימת. זו הרשימה הכי חשובה בעסק, וכמעט תמיד היא מפתיעה, כי מגלים שתשלום מסוים נכנס באמצע החודש ולא בתחילתו, או שלקוחה מסיימת מוקדם ממה שזכרת.
שימי לב לשני דברים:
- תאריך כניסת הכסף הוא מה שקובע, לא תאריך העסקה. לקוחה שסגרה בסוף החודש ושילמה בתחילת הבא שייכת לחודש הבא. כתבתי על זה גם במאמר על תזרים.
- לקוחה שמסיימת יורדת מהרשימה מהחודש שאחרי, גם אם את מקווה שתמשיך.
איך מחשבים את השכבה הצהובה?
כאן הכי קל לטעות בכיוון של אופטימיות, ולכן כדאי להשתמש בנתונים שלך ולא בתחושה. עברי על ההצעות הפתוחות ושאלי שאלה אחת על כל אחת: כמה פעמים בעבר הצעה כזו הפכה ללקוחה?
אם אין לך עדיין מספרים, תתחילי לרשום. כל פנייה, כל הצעה, וכל מה שקרה איתה. אחרי חודשיים או שלושה יהיה לך אחוז סגירה משלך, ואפשר לסמוך עליו יותר מעל כל תחושה.
בואי ניקח דוגמה, עם מספרים דמיוניים. נניח שיש לך 4 הצעות פתוחות של 3,000 שקל כל אחת, ובדרך כלל כשליש מהצעות כאלה נסגרות. אז הכסף שבדרך הוא בערך שליש מ־12,000, כלומר 4,000 שקל, ולא 12,000. ואם אחת מההצעות כבר בשיחה מתקדמת, אפשר לתת לה משקל גבוה יותר.
איך מחשבים את השכבה האדומה?
הרבה בעלות עסקים מדלגות עליה, וזה בסדר. אם את רוצה להעריך, תסתכלי על כמה פניות בממוצע הגיעו בחודש בחודשים האחרונים, ועל כמה מהן נסגרו. אבל אל תבני על זה. הכלל פשוט: אין הוצאה חדשה על כסף שעוד לא קיים.
איך זה נראה כשמחברים הכול?
הנה טבלה קטנה, שוב עם מספרים דמיוניים:
- ירוק, סגור: 9,000 שקל
- צהוב, בדרך: 4,000 שקל
- אדום, עוד לא קיים: 3,000 שקל
מכאן יש לך שלושה מספרים לשימוש. מינימום של 9,000, מה שסביר שייכנס בערך 13,000, ותקרה אפשרית של 16,000. את מתכננת הוצאות לפי המינימום, ומכוונת את העבודה כדי להגיע לסביר. ככה חודש מעולה הוא בונוס, ולא ציפייה שהתאכזבת ממנה.
מה עושים כשהמינימום נמוך מההוצאות?
זו התשובה השימושית ביותר שהתחזית נותנת, כי היא נותנת לך זמן. אם המינימום שלך החודש הבא נמוך מההוצאות הקבועות, יש לך כמה שבועות לפעול:
- לחזור להצעות הפתוחות. פירטתי איך עושים את זה בלי להרגיש נודניקית במאמר על פולואפ.
- לפנות ללקוחות קודמות ולהציע להן המשך.
- לבדוק אם תשלום מתעכב ולהסדיר אותו לפני סוף החודש.
- להקדיש שבוע לפעילות שמביאה פניות.
איך מעדכנים את התחזית?
פעם בשבוע, עשר דקות. את מוחקת מהשכבה הצהובה הצעה שנסגרה או נפלה, מעבירה אותה לירוק אם שולמה, ומוסיפה פניות חדשות. בסוף החודש משווים את מה שחזית למה שנכנס בפועל, ושואלים איפה הטעות. כך התחזית משתפרת מחודש לחודש.
שאלות נפוצות
מה אם אין לי לקוחות קבועות ואני מוכרת לפי פרויקט?
אותה שיטה עובדת. השכבה הירוקה תהיה פרויקטים שכבר נחתמו עם תאריכי תשלום, והצהובה תהיה הצעות פתוחות. הרשימה פשוט קצרה יותר ומשתנה יותר, ולכן כדאי לעדכן אותה לעיתים קרובות.
כמה חודשים קדימה כדאי להסתכל?
חודש אחד בפירוט, ושלושה חודשים בגדול. ככל שמתרחקים, הצהוב והאדום גדלים, והמספר הופך להערכה.
איך זה קשור ליעד החודשי שלי?
היעד הוא מה שאת רוצה, והתחזית היא מה שצפוי. ההפרש ביניהם הוא העבודה שלך החודש. על בניית יעד שאפשר לפרק לפעולות כתבתי במאמר על יעד הכנסה חודשי.
בבדיקה הקצרה תראי מה הנקודה הכי חלשה כרגע, ומאיפה כדאי להתחיל.
לבדיקה ללא עלותאו לתיאום שיחת התאמה 1:1